מטופלים עם זיהום של שחפת ריאתית הסובלים גם מזיהום בדלקת כבד נגיפית B נמצאים בסיכון מוגבר לפגיעה כבדית המושרית על ידי שימוש בתרופות.
עוד בעניין דומה
בתיאור מקרה שפורסם בכתב העת Annals of Medicine and Surgery מתוארת אישה בת 42 מאינדונזיה אשר התלוננה על צהבת בזגוגית העין, שתן בצבע של תה, הקאות, קוצר נשימה ובטן ורגליים תפוחות. המטופלת חוותה תופעות אלו לאחר נטילת תרופות אנטי-שחפתיות למשך חמישה ימים.
ההיסטוריה הרפואית שלה העלתה זיהום בדלקת כבד נגיפית B ושחמת כבד. בדיקות המעקב שלה כללו צילום חזה ותבחין GeneXpert אשר תמכו באבחנה של שחפת ריאתית. עם זאת, אולטרסאונד בטן הדגים מיימת ושחמת. לכן, אבחנו הרופאים את המטופלת כסובלת מפגיעת כבד המושרית על ידי תרופות אנטי שחפתיות, שחמת כבד Child-Pugh דרגה C הקשורה לדלקת הכבד הנגיפית ושחפת ריאתית.
לאחר מכן התקבלה החלטה על הפסקת התרופה האנטי שחפתית. המטופלת קיבלה טיפול עם טנופוויר, תרופה המגנה על הכבד, משתנים ואינפוזיה של אלבומין. ביום השלישי, המטופלת החלה לקבל טיפול אנטי שחפתי חדש שכלל לבופלוקסצין 750 מ״ג, אתמבוטול 1,000 מ״ג וסטרפטומיצין 1,000 מ״ג. בהדרגה החל מצבה להשתפר תחת טיפול זה.
הדילמה בטיפול בשחפת במקרה של מחלת כבד היא טיפול בשחפת אך מבלי להתעלם מדלקת הכבד הנגיפית והשחמת. מתיאור מקרה זה עולה כי מתן של תרופות אנטי שחפתיות צריך להתבסס על סבילות הכבד לתרופות הרעילות לכבד במטופלים עם דלקת כבד נגיפית B ושחמת.